גז"ד למורשע בבצוע אינוס ומעשה סדום במתלוננת אם חד הורית חסרת בית תוך ניצול מצוקתה- בהסדר טיעון מחמת קשיים ראייתיים

1.         בשלב מתקדם של שמיעת הראיות, לקראת סיום פרשת ההגנה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום והוסכם שהתביעה תעתור להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 3 וחצי שנים, בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת; וכי הסנגור יהיה רשאי לטעון באופן חופשי.

2.         על יסוד הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הרשענו אותו בביצוע עבירה של אינוס, לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין.

3.         מכתב האישום המתוקן עולות העובדות הבאות:

1.       במועד הרלבנטי הייתה המתלוננת כבת 20, אם חד הורית לתינוק בן 10 חודשים וחסרת בית.

2.       ב- 13.8.08 בשעה 22:00 הגיעה המתלוננת עם בנה לבית חברתה וביקשה לישון אצלה, וזאת לאחר שהמתלוננת סולקה מבית הוריה. המתלוננת סיפרה כי היא חייבת לשכור דירה בדחיפות על מנת ששירותי הרווחה לא יוציאו את בנה מחזקתה;

3.       באותה עת שהה הנאשם אף הוא בבית החברה ושתה יין.

מששמע הנאשם כי המתלוננת רוצה לשכור דירה, הציע לה לשכור את דירת הוריו שבקרית ים ואף האיץ במתלוננת ללכת לראות את הדירה לאלתר. המתלוננת היססה, אולם הנאשם שכנע אותה ללכת עמו לראות את הדירה. בצר לה, לאור דברי הנאשם ועל מנת שלא תילקח ממנה המשמורת על תינוקה, הלכה המתלוננת עם הנאשם לראות את הדירה.

4.       משהגיעו הנאשם והמתלוננת לדירה, הראה לה הנאשם את הדירה ואז ביקש ממנה לשבת עמו מספר דקות, על מנת שיסיים לשתות את היין, ומזג למתלוננת מעט וויסקי בכוס. המתלוננת סירבה לשתות ואמרה לנאשם כי אסור לה לשתות, כיוון שהיא סובלת מאפילפסיה, אך הנאשם הכריח אותה לשתות, למרות שלא רצתה בכך.

5.       בשלב זה הורה הנאשם למתלוננת לשבת לידו, תפס את צווארה בחוזקה וניסה לנשקה. המתלוננת החלה לבכות, אמרה שהיא רוצה ללכת הביתה, וניסתה להדוף את הנאשם מעליה. או אז אמר הנאשם למתלוננת שאם היא לא תתנגד, זה לא יכאב לה וחרף התנגדותה דחף אותה על הספה, התיישב עליה, הפשיט את מכנסיה ותחתוניה, התפשט בעצמו ובעל אותה בכוח, תוך שהמתלוננת בוכה ומבקשת ממנו להפסיק.

6.       בשלב כלשהו אמר הנאשם למתלוננת שהוא לא ירפה ממנה עד שהיא תיתן לו לגמור, ואז קם מעליה וביקש ממנה שתמצוץ את איבר מינו. משסירבה, שוב דחף אותה על הספה והחדיר את איבר מינו לפיה, למרות התנגדותה ובכייה.

7.       כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת כאבים ושטפי דם בעורפה ובכתפה השמאלית.

ראיות לעניין העונש

4.         ב"כ המאשימה הגישה פס"ד הכולל הרשעה קודמת של הנאשם בעבירות לפי סעיפים 333 ו- 335 לחוק העונשין.

כמו כן העידה המתלוננת. המתלוננת הבהירה כי לא אותרה, כשהתביעה, לבקשת הנאשם, ביקשה לזמנה פעם נוספת לעדות, כיוון שהוטעתה לסבור שהתיק נסגר וכי חייתה ברחובות, בהיותה חסרת בית. 

לדבריה, הכבוד שלה נפגע מאוד באותו לילה. היא עדיין חיה ב"סרט רע". מאז האינוס  היא פוחדת ואינה מסוגלת להתקרב לגברים. היא נזקקת לתרופות ולטיפולים גם עקב מצבה מלפני האינוס, אך האירוע החמיר את מצבה.

המתלוננת ציינה כי היא שמחה שנעשה צדק והנאשם הודה במעשיו, אך הצלקות נותרו בליבה.

5.         מטעם הנאשם העידו העדות הבאות:

צ.ג., ידידת המשפחה. לדבריה היכרותה עם הנאשם נמשכת מעל 30 שנים. בעבר עבדו יחד בעירית קריית ים. היא שימשה מזכירה בבית ספר והנאשם עבד בעבודות תחזוקה. לדבריה הנאשם אדם טוב שעזר לה ולאחרים. לאורך שנים ביצע עבורה עבודות תחזוקה בביתה. העדה אישרה שלא ידעה על עברו הפלילי או את נסיבות ביצוע העבירה בגינה נשפט כיום, אך עמדתה כי מדובר באדם טוב נותרה בעינה.  

בתו בת ה- 20 של הנאשם. היא עובדת במכון ציבורי ובנוסף, בעקבות המקרה כיוון שמצבם הכלכלי הורע, היא, אמה ואחותה הצעירה עובדות גם בשטיפת רצפות. לדבריה הנאשם אב טוב, שימש לה גם כחבר קרוב, הוא בעל לב רחב, אדם אמיתי שאוהב לעזור לכולם.  מאז המקרה ציינה כי קיימים מתח וקשיים בבית.